בידוד לא מחייב בדידות | טור דעה מוניקה לב כהן מנכ״ל קרן שמש

מחקרים רבים מדברים על בדידותו של המנכ”ל, על אחת כמה וכמה גוברת בדידות זו כשמדובר בבעל עסק קטן, וזו מתעצמת בימים אלה, כשמשבר הקורונה מנחית מכת מוות על עסקים רבים.

להיות בעל עסק קטן זה להיות מנכ”ל, שיודע לתכנן קדימה, לבנות אסטרטגיה ולהנהיג את העובדים. ולצד זה, לדעת גם להחליף כובעים ולשלוט בתחומים מגוונים נוספים, אשר בחברה גדולה לכל אחד מהם יש איש מקצוע ייעודי, כמו – כספים, שיווק, יח”צ, משאבי אנוש, פתוח עסקי ומכירות. היות שאצל בעלי עסקים רבים העסק הוא מקור ההכנסה היחידי, הם נדרשים כל הזמן לחשוב איך הם מחזיקים את הראש מעל המים ובמקביל מוכנים לתפוס גלים חדשים לצמיחה.

השילוב בין הצורך הכלכלי הקיומי של בעל העסק, להיותו היחיד שנושא בכלל האחריות לפעילותו, מציבה אותו במקום של בדידות ומביאה ללחץ נפשי המשפיע עליו ולעיתים גם על משפחתו. סיבה התורמת לכך היא שרבים מבעלי העסקים מתקשים לדעת להפריד בין המשאבים הפרטיים והמשאבים של העסק, ולשמור על איזון אישי ומקצועי בחיים. לכל מסד הלחצים המתואר הצטרף לאחרונה וירוס הקורונה והעצים עוד יותר את המשוואה תוך שהוא מייצר חוסר וודאות ומציב בעלי עסקים רבים במצב של להיות או לחדול.

אולם, דווקא מתחושת השוקת השבורה, ישנה הזדמנות להתמודדות עם הבדידות והיא חונכות אישית, מנטורינג. לא עוד יועץ מקצועי, אלא מישהו עם ניסיון רב בניהול המוכן לפעול כאיש אמון לאורך זמן ממושך, במטרה להיות קשוב לבעל העסק, לסייע לו להיות ממוקד במטרות ארוכות טווח ולסייע לו בהתלבטויות בצמתים שונים.

בחברות הגדולות המודל של מנטורינג כבר מוכר ופעיל. מנהלים בכירים חונכים מנהלים זוטרים ומסייעים להם בדרכם הניהולית. מארק צוקרברג מפייסבוק, ולארי פייג’ וסרגיי ברין מגוגל, ציינו את המנטורינג שקבלו בתחילת דרכם המקצועית מסטיב ג’ובס ואריק שמידט בהתאמה.

שיתוף: