תגית: שותפות +בעסקים+

מגיע רגע בו יזם מרגיש רצון או צורך “להתרחב” מבחינת הפעילות העסקית שלו. שותפות? חברה בע”מ?

הדבר יכול לנבוע משלל סיבות,

בין אם עסקיות כגון הצורך באיש מקצוע נוסף שישלים פן מקצועי חסר, הצורך בסיוע תקציבי או מקורות מימון נוספים,

או מסיבות אישיות ופרטיות שלאו דווקא מחויבות מציאות מבחינה עסקית, (“החלום שלי זה לפתוח שותפות עסקית עם החבר הכי טוב שלי מהצבא…”).

יש להדגיש שגם סיבות אישיות הינן תקפות וכשרות, ויש לכבדן.

בדרך כלל כאן מגיעה השאלה האם הרחבת הפעילות העסקית אמורה להתבצע על בסיס צירופו של שותף עסקי נוסף, או שמא יש לקדם את העסק ע”י הקמת חברה בע”מ.

ראשית, יש להכיר באופן כללי (מעיין “מבט על”) מה טומנת כל אחת מן האפשרויות ומה ההבדל העיקרי בין שתי האפשרויות.

לכל אחת מן האפשרויות יתרונות וחסרונות, ולצער כל היזמים בהרי הם שם – אין “תשובת בית ספר” אחת שנכונה לכולם.

כל עסק צריך לבחון את עצמו מבחינת אופי הפעילות העסקית שלו, אופי המיזם ופני עתידו, עלות הסיכון שהוא טומן בחובו (סיכונים משפטיים לרוב),

מה רמת הגמישות התפעולית והניהולית הנחוצה, שאלות של תקציב, אופי היזם עצמו, פסיכולוגיית ההתנהגות הצרכנית של לקוחותיו, וכיו”ב.

על אף היעדר “תשובת בית ספר”, ישנם מרכיבים ברורים שמבדילים בין שותפות עסקית לבין חברה בע”מ,

על יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחד מן האפשרויות, כדלקמן:

שותפות – יתרונות וחסרונות

היתרונות העיקריים

קלות ההקמה, הניהול והתפעול שלה.

כך למשל היעדר רישום של השותפות העסקית ברשויות אינה שוללת את תוקפה המשפטי.

עלויות ההקמה הניהול והתפעול זולות בהרבה מעלויות ההקמה והניהול של חברה בע”מ, אינה דורשת רישום, אינה מחייבת תשלום אגרות שנתיות, אינה מחייבת ניהול חשבונות מורכב וכיו”ב.

בנוסף לנ”ל ואף חשוב מכך, הליך קבלת ההחלטות במנגנון של שותפות הינו גמיש ומהיר ביותר הואיל והוא נעשה ע”י השותפים עצמם.

משכך, אין צורך באסיפת בעלי מניות, ישיבות דירקטוריון, החלטות מנכ”ל, נהלים מורכבים וכיו”ב.

כמו כן, הרווחים והנכסים של השותפות שייכים לשותפים עצמם וזאת בניגוד לרווחי ונכסי חברה בע”מ, השייכת לחברה עצמה (ישות משפטית נפרדת בעלת זכויות וחובות).

מעבר לנ”ל קיימים יתרונות הקשורים לענייני המיסוי הפרסונלי על כלל פעילות השותף,

דבר המאפשר קיזוז הפסדים כנגד הכנסות ממקור אחר וכן העובדה כי אין מיסוי כפול בשותפות (מס חברות ומס חלוקת דיבידנד).

החסרונות העיקריים

הסיכון המשפטי (והכלכלי כפועל יוצא) אליו חשוף כל אחד מהשותפים.

הואיל ואין “מסך התאגדות” היוצר חציצה בין השותפים לשותפות עצמה,

השותפים עצמם אחראים באופן אישי לחובות השותפות (למעט במקרה של שותף אשר הוגדר כ”שותף  מוגבל” בשותפות מוגבלת),

ואלה עלולים להיתבע באופן אישי בגין חובות השותפות.

כמו כן, כל שותף חייב ביחד עם שאר השותפים, משכך החלטות ו/או פעולות של שותף אחר (לרבות עוולות, נזקים ועוד) משפיעות באופן ישיר על אחריותם המשפטית והכלכלית של יתר השותפים – לטוב או לרע.

אחריות השותפים במרבית המקרים הינה בלתי מוגבלת, וזאת לעומת אחריותם של בעלי מניות בחברה בע”מ אשר הינה עד גובה השקעתם במניות החברה.

חברה בע”מ – יתרונות וחסרונות

היתרונות העיקריים

עקרון “מסך ההתאגדות”. הקמת חברה בע”מ הינה למעשה יצירה של ישות משפטית חדשה ונפרדת, דבר היוצר הפרדה בין החברה בע”מ עצמה לבין בעלי המניות שלה.

מדובר בישויות משפטיות נפרדות, אשר אינן זהות.

במצב שכזה, רכושם הפרטי של בעלי המניות בחברה בע”מ “מוגן” גם כאשר החברה בע”מ נתבעת בערכאות ו/או חייבת כספים לנושים ו/או צדדים שלישיים.

בחברה בע”מ בעלי המניות נוטלים סיכון מוגבל רק עד גובה השקעתם במניות החברה בע”מ,

משכך הסיכון והחשיפה של כל בעל מניות ידוע מראש, ומוגבל רק עד לרמת השקעתם בחברה בע”מ (למעט מקרים בהם יתבצע הליך משפטי הקרוי “הרמת מסך ההתאגדות” עקב החלטתו של ביהמ”ש כי יהיה מוצדק להטיל אחריות אישית על בעלי המניות עקב מעשי זיוף, מרמה, הונאה, ניצול צורת ההתאגדות וכיו”ב).

בנוסף, בשל העובדה שחברה הינה ישות משפטית נפרדת, נבצרות של בעל מניות בחברה בע”מ (בגין מוות / פשיטת רגל וכיו”ב) אינה מאיימת על המשך קיומה של החברה בע”מ.

החברה בע”מ הינה ישות משפטית נפרדת העומדת בפני עצמה, ללא קשר למצבו של בעל המניות הספציפי המחזיק בה.

מעבר לנ”ל, שיעור מס חברות נמוך ביחס למיסוי יחיד, דבר המקנה לחברה בע”מ תזרים כספי גבוה יותר לטובת ביצוע השקעות נוספות והגדלת הפעילות העסקית של החברה.

חברה בע”מ משדרת גם כן בדרך כלל יציבות ואיתנות פיננסית ועסקית רחבה יותר משותפות, דבר המהווה יתרון בפן הפסיכולוגי וההתנהגותי בקרב לקוחות.

החסרונות העיקריים

ההליכים הפרוצדורליים המתחייבים על פי חוק וההוצאות הכספיות בגין החברה בע”מ.

הקמתה של חברה בע”מ מחייבת רישום אצל רשם החברות לשם היווצרותה.

בנוסף לעלויות ההקמה של החברה, חברה מחויבת בתשלום אגרה שנתית, ניהול החשבונות יעשה בשיטה כפולה, החברה תאלץ לשלם עלויות נוספות עבור דיווחים שונים לרשויות, מחויבת לדו”ח מבוקר ע”י רואה חשבון וכיו”ב.

עלויות הקמה וניהול של חברה בע”מ גבוהות ביחס להקמה וניהול של שותפות.

בנוסף, חברה בע”מ “סובלת” בדרך כלל מתהליך קבלת החלטות איטי ופחות גמיש ביחס למנגנון השותפות.

כמו כן, בשל היות חברה בע”מ גוף רשום ומפוקח ע”י רשויות, פרוצדורת פירוקה יחסית יותר מורכבת ביחס לפירוק שותפות.

ומה בכל אופן?

כיוון ובדרך כלל היזם הצעיר בוחר לבצע את הליך ההתרחבות הראשון שלו על בסיס הכנסת שותף עסקי נוסף וזאת טרם הקמת חברה בע”מ,

מצאתי לנכון לרשום מספר המלצות שהיו נכונות להקמת שותפות עסקית בכל אחת מן השותפויות העסקיות אותן ליוויתי בחיי,

המלצות אשר כל יזם יכול “לגזור ולהדביק” על כל אחת מן השותפויות שהוא עתיד להקים ולפתח עם יזמים עסקיים נוספים.

“כללי זהב” שיהיו נכונים תמיד…

המלצה חשובה ראשונה הינה לדעת האם השותף העתידי באמת מתאים לי כיזם מבחינה ערכית, מקצועית, כלכלית ואישית. למרות שאנחנו נמצאים ב”עולם העסקי”, השלב הזה חשוב מאין כמותו.

אני אוהב לדמות שותפות עסקית כסוג של “חתונה בקטן”. כולנו למדנו (לפחות בתיאוריה) שכדאי מאוד להתחתן עם מישהו שמתאים לנו כבני אדם, אחרת הצרות מובטחות…

משכך – יש לברר כמה שיותר פרטים על היזם הנוסף, לדעת מי הוא, לבחון מה מניע אותו בחיים ומה המוטיבציה שלו להקמת השותפות.

האם מדובר באדם סבלני או קצר רוח. חייבים לערוך תיאום ציפיות. “זמן כוסות הקפה” שתבזבז עמו יחד יכול ויהיה ההשקעה הטובה ביותר שתעשה בחייך, לכאן או לכאן… בשלב הזה יש משקל רב לאינטואיציה האישית.

אחרי שלב ההתאמה והאינטואיציה, מגיע השלב של ההחלטות וההסכמות לגבי “כללי משחק” ברורים וידועים מראש.

לא מומלץ להאמין לתחושה המטעה כי בשל היכרות מוקדמת / חברות אישית / קשר ואמון הדדי, לא יצוצו סכסוכים עסקיים בין השותפים.

התחושה הזו מטעה בדיוק כמו ששלב ההתאהבות בין בני זוג הינה תחושה מתעתעת…

זכרו –  הזמן הטוב ביותר להחליט על “מה יקרה כאשר…” הינו עכשיו, ולא כאשר באמת יגיע אותו אירוע.

אם היזמים לא מצליחים להגיע להסכמות עסקיות, תפעוליות וניהוליות בשלב הזה של הקשר,

אז אולי כדאי לחשוב טוב האם באמת נכון להם להיכנס לקשר של שותפות עסקית האחד עם השני.

זה נכון שאי אפשר להקיף את כל האירועים העתידים שיקרו לעתיד לבוא, אבל אפשר לקבל הבנה על אופי היזם העומד מולנו,

ובהחלט אפשר לכסות טווח רחב של אירועים משמעותיים שהשותפות תצטרך להתמודד עמה לעתיד לבוא.

זכרו שתחושת ה”אופטימיות קוסמיות” והאדרנלין לקראת השותפות החדשה תתפוגג עם הזמן. כדאי לדבר על שלב “החיים האמתיים” טרם נתמודד עמם.

אחרי שלב ההחלטות וההסכמות לגבי “כללי המשחק”, יש צורך שהדברים יבשילו לכדי הסכם שותפות איכותי ומקיף.

הצורך הינו חשוב מאין כמותו ואי אפשר לדלג עליו. מה זה אומר הסכם שותפות איכותי ומקיף?…

ובכן מדובר בהסכם שיהיה מפורט דיו ויכיל את הסכמת השותפים לגבי כמה שיותר אירועים שעתידים לצוץ במהלך הפעילות העסקית הצפויה.

רשימת ההסכמות יכולה להיות מגוונת ושונה מהסכם אחד למשנהו, אך היא תוגדר כחסרה אם היא לא תכלול התייחסות לגבי:

• מהי מטרת השותפות,
• מה המבנה היעיל והרווחי ביותר עבורה,
• כיצד תמומן השותפות ופעילותה,
• הגדרת תפקידים ברורה בין השותפים לבין עצמם,
• מה הוא מנגנון קבלת ההחלטות בקשר לניהול השותפות (קביעת כללים שונים לגבי החלטות יומיומיות וכללים שונים לגבי החלטות מהותיות),
• החלטות בקשר לחלוקת רווחים,
• אחוזי כל שותף בשותפות וכן כללי נשיאה בהפסדים,
• הסכמות לגבי נבצרות שותף ממילוי תפקידו (אובדן כושר עבודה / פשיטת רגל / מוות וכיו”ב),
• הסכמות לגבי צירוף שותף עתידי והשקעות נוספות,
• הסכמות לגבי יציאה ופרישת שותף מהשותפות,
• הסכמות לגבי מנגנון מוסכם לפתרון מחלוקות,
• הסכמות לגבי מנגנוני פיקוח הדדיים,
• הסכמות לגבי מנגנון פירוק השותפות,
• הרשימה אינה סגורה….

חשוב לזכור

כי בלתי אפשרי לכתוב הסכם או חוזה שיהיה מקיף דיו על מנת שיוכל לכסות את כל שלל האירועים העתידיים שעלולים לצוץ במהלך הקשר העתידי עם השותף.

משכך, חשובה שתהיה הסכמה עקרונית אישית וברורה בין השותפים של כבוד הדדי בין השניים,

וכן רצון ונכונות לניהול מחלוקות עתידיות באופן הגיוני, שקול ומכבד.

זכרו שבראש ובראשונה עסקים מתנהלים בין בני אדם, ולא בין הסכמים או חוזים.

שיהיה בהצלחה.

מתן גולדהנד
עו”ד, B.A, LL.B, LL.M

יועץ משפטי ועסקי, מנטור ב”קרן שמש”

המאמר הנ”ל נכתב לבקשת “קרן שמש” והינו לידיעה והעשרה בלבד. אין בו בכדי להוות יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי. הסתמכות על המידע הנ”ל הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש.